Har-El Printers & Publishers

Green Scream’, Sigalit Landau’s exhibition at Gallery Har-El,, responds to “A Hymn to Green” written by poet laureate Nathan Zach in 2012. A poem celebrating and lamenting human nature, especially the ripening and maturing experienced by the poet roaming/reminiscing his youth on the one hand, and harvesting the metaphors of his legacy. In the new installation the viewer encounters a sequence of manipulated found objects and site specific sculpture. A weather-vane made of recycled street signs, stirring local disorientation in Urban-wastelands. Immersed in a grid of Judean desert livestock excrement, a cast flock of an invasive species: Rose-Ringed parakeets. Mediterranean dates and figs, barbed wire and cherries - different abject matter from the 70’s to the 90’s; mnemonics rise to the pandemic - trouble in ecotopia.

תערוכתה החדשה של סיגלית לנדאו "Green Scream" בגלריה הראל, מתכתבת עם שירו של נתן זך משנת 2012 "מזמור שיר לירוק", פואמה החוגגת את יופיו של הטבע תוך העלאת זיכרונות ההתבגרות של המשורר, אך בד בבד גם ציון רצונו לשכוח. בתערוכה נחשף הצופה לרצף עבודות העושות שימוש בחומרים קיימים כמו שבשבת העשויה שלטי רחוב שאיבדו את ביתם בעיר; העבודה מייצרת מפגש בלתי עובדתי בין רחובותיה של תל אביב והרוח הנושבת מן הים ושולחת את המבקר לכל כיוון שיחפוץ. כך גם וילון שזור מגללי עדרי צאן, דררות (מין פולש) בשאווה וברונזה, מינים ים-תיכוניים כגון תמרים ותאנים וכן דובדבנים וחוט תייל. ריקוד זה "אל תוך האש" הוא בתר אפוקליפטי, הוא ביטוי רגשותיי האישים לגבי מה ראוי לעשות עתה – מה כבר יש להפסיד?, גם המדע איבד וודאיותיו. הנדנדות האנטי-בארוקיות המוצגות כאן משמשות כמתנה מהתת מודע ללמדנו עד כמה יכולים הדברים להידרדר, מעבר למתואר בשירו של נתן זך.